חדשות

מחקר ב"סורוקה": עלייה בסיבוכי הריון בנשים שהרו עם התקן תוך רחמי

המחקר מצא כי בהריונות שהושגו תחת התקן יש עלייה בהיפרדות שלייה, זיהום תוך רחמי ובמיוחד עלייה בשיעורי הלידות המוקדמות | המחקר גם בדק האם קיים יתרון להוצאתו של ההתקן או להשארתו במהלך ההריון

התקן תוך רחמי למניעת הריון. אילוסטרציה

מחקר חדש שנעשה במרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון מצא עלייה בסיבוכי הריון ובעיקר לידות מוקדמות בקרב נשים שהרו עם התקן תוך רחמי. עם זאת, לא נמצאה עלייה בשיעור התחלואה הנוירולוגית ארוכת הטווח אצל הילודים.

פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב"סורוקה" שהוביל את המחקר, מסר: "ממצאי המחקר הראו שקיימת עלייה בשיעור סיבוכי ההריון בקרב נשים שהרו תחת התקן. יחד עם זאת יש לזכור שרוב ההריונות יהיו דווקא ללא כל סיבוכים, ולכן יש לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול הריון עם התקן".

התקן תוך רחמי הוא מאמצעי המניעה ההפיכים והנפוץ ביותר בעולם. הוא נמצא כיום בשימוש אצל 23% מהנשים המשתמשות באמצעי מניעה. ההתקן ממוקם בחלל הרחם ובתגובה לנוכחות זו מפריש הרחם חומרים שמפריעים לתנועת הזרע ומעברו לרחם, וכך נמנעת הפריה. אלא שזה אמצעי מניעה הפיך: ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת, ללא פגיעה בפוריות.

פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב"סורוקה". "יש לזכור שרוב ההריונות יהיו דווקא ללא סיבוכים"

יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת הריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, או לנשים מעשנות או לנשים שאין באפשרותן ליטול גלולות - כמו למשל נשים עם נטייה לקרישיות יתר. בשנים האחרונות קיימת נטייה להציע אמצעי יעיל זה גם לנערות שטרם הרו.

התקן תוך רחמי גם נחשב לאמצעי מניעה נוח לשימוש. בטיחותו מבחינת מניעת ההריון משתווה לבטיחותם של אמצעי מניעה שאינם הפיכים, כמו קשירת החצוצרות. למרות שהתקן תוך רחמי נחשב לאחד מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר, בטיחותו איננה מגיעה ל-100% ואכן יש גם כשלונות שתוצאתם היא הריון.

ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת CONTRACEPTION התבססו על ניתוח תוצאות הריונות בקרב אותן נשים שהרו חרף נוכחות ההתקן התוך רחמי. נבדקה בו גם השאלה האם יש הבדל בין נשים שההתקן הוצא לאחר שהוכח הריון או שהושאר בחלל הרחם לאורך ההריון.

במחקר גם נבחנה התחלואה הנוירו-התפתחותית ארוכת הטווח של הילודים של אותן נשים שהרו תחת שימוש בהתקן תוך רחמי, עד גיל 18.

צוות החוקרים כלל גם את ד"ר גלי פריאנטה ממחלקת נשים ב' בסורוקה וד"ר תמר וינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

המחקר מצא כי בהריונות שהושגו תחת התקן יש עלייה בסיבוכי ההריון, ביניהם היפרדות שלייה, זיהום תוך רחמי ובמיוחד עלייה בשיעורי הלידות המוקדמות. סיבוכים נראו גם בקרב נשים שמגופן הוצא ההתקן לאחר אישור ההריון וגם בקבוצת הנשים שההתקן נותר בחלל הרחם לאורך כל תקופת ההריון.

בניגוד לתוצאות הלידה קצרות הטווח ולמרות עלייה ניכרת שנרשמה בשיעור הלידות המוקדמות, לא נצפתה כאמור עליה בשיעור התחלואה הנוירו-התפתחותית של הילודים, גם במעקב ארוך טווח שנמשך עד הגיעם לגיל 18 שנה.

פרופ' שיינר: "המחקר אמנם הראה שקיימת עלייה בשיעור סיבוכי ההריון בנשים שהרו תחת התקן, אך עם זאת יש לזכור שרוב ההריונות יהיו דווקא ללא סיבוכים ולמעשה גיל ההריון הממוצע של אותן נשים היה 38 שבועות - כלומר הריון תקין לחלוטין. לכן, יש לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול הריון עם התקן ויש לעשות זאת יחד עם רופא הנשים.

"תוצאות המחקר לא הראו יתרון לגבי ניהול ההריון מבחינת השארתו או הוצאתו של ההתקן ובהתאם גם ההחלטה האם עדיף להשאיר את ההתקן בחלל הרחם או להוציאו. המסקנה היא: שכאשר אובחן הריון, ייבחן כל מקרה באופן פרטני על ידי רופא הנשים של המטופלת".

נושאים קשורים:  התקן תוך רחמי,  מניעת הריון,  פרופ' איל שיינר,  סורוקה,  הריון תחת התקן,  סיבוכי הריון,  לידה מוקדמת,  חדשות
תגובות