שימוש בקנאביס רפואי על ידי מטופלים ראומטולוגים

הלגליזציה של שימוש בקנאביס למטרת הנאה עלולה להשפיע על  השימוש הרפואי שעושים בו המטופלים. כאשר השימוש בקנאביס היה חוקי בקנדה למטרות רפואיות בלבד, 4.3% מהמטופלים הראומטולוגים דיווחו על שימוש. בעקבות לגליזציית הקנאביס למטרת הנאה, החוקרים בחנו מחדש את השכיחות והמאפיינים של שימוש בקנאביס למטרות רפואיות בחולים ראומטולוגיים.

במחקר השתתפו מטופלים ראומטולוגים אשר מילאו שאלון אנונימי בנושא סטטוס בריאות, שימוש בקנאביס (רפואי או/ו למטרת הנאה), ומאפייני שימוש בקנאביס. הרופאים המטפלים ענו על שאלון בנוגע למטופלים ובו מילאו פרטים דמוגרפים ומידע על המצב הרפואי של החולים.

תוצאות המחקר הראו שמתוך 1,047 מטופלים אשר נרשמו למחקר מיוני עד אוגוסט 2019, השתתפו בו 1,000. קנאביס רפואי היה בשימוש אצל 12.6% מהמטופלים (רווח בר-סמך 95% 10.7%-14.8%), כאשר חצי מהם המשיכו לצרוך אותו לטובת הקלה בכאב. הפסקת שימוש קרתה בשל חוסר בהשפעה ב-57% מהמטופלים ובשל תופעות לוואי ב-28% מהמטופלים. משתמשי הקנאביס הרפואי היו צעירים יותר (61.2 לעומת 64.9; p=0.006),בסבירות גבוהה יותר מובטלים/נכים (16.7% לעומת 5.9%; p<0.001), והשתמשו יותר בעבר (47.6% לעומת 25.5%; P < 0.001) ובהווה שימוש למטרות הנאה (17.5% לעומת 3.1%; P < 0.001) בהשוואה לאלה אשר לא השתמשו בקנאביס רפואי.

מרבית המטופלים השתמשו בדרכים מגוונות של צריכה, כולל עישון, אידוי ונטילה דרך הפה של תמציות שמן. לרוב המטופלים לא היה מידע רב על תוכן המוצרים שצרכו, ורק 20% מאותם מוצרים נרכשו דרך הערוץ הרפואי החוקי. שליש מהמטופלים בלבד שיתפו את הראומטולוג שלהם בדבר השימוש.

מסקנת החוקרים הייתה שמספר המשתמשים בקנאביס רפואי שילש עצמו בקרב המטופלים הראומטולוגים מאז לגליזציית הקנאביס למטרות הנאה. המשתמשים התאפיינו בכך שהיו צעירים יותר, חסרי עבודה, ובעלי היסטוריה של צריכת הסם למטרות הנאה. הממצאים המדאיגים היו הידע המועט לגבי המוצר שנצרך, צריכה בצורות שאינן רפואיות וחוסר שקיפות בנושא עם הרופא המטפל.

מקור: 

Fitzcharles MA et. Al (2020) ACR Open Rheumatology DOI: 10.1002/acr2.11138