בסקירה שממצאיה פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Medicine', החוקרים תיארו את הגישות הטיפוליות החדשות לצורך מניעה של אירועים איסכמיים חוזרים.
עוד בעניין דומה
שליטה בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, קידום אורח חיים בריא וטיפולים נוגדי קרישה מהווים את אבני היסוד במניעה שניונית לאחר תסמונת כלילית חריפה (ACS). עם זאת, מטופלים רבים חווים אירועים איסכמיים חוזרים, וזאת על אף שליטה אופטימלית של גורמי הסיכון הניתנים לשינוי הידועים כיום, ועל אף השימוש בטיפול תרופתי מתאים, לרבות נוגדי טסיות מהדור החדש וטיפולים להפחתת השומנים בדם. הסוגיות הללו מדגישות את החשיבות של זיהוי גורמי סיכון ויעדים חדשים, על מנת לייעל את אסטרטגיות המניעה השניונית.
לאחרונה נמצא כי Lipoprotein(a)י(Lp(a)) מהווה גורם מנבא בלתי תלוי לאירועים חריגים לאחר ACS. מולקולות חדשות, כגון נוגדנים חד שבטיים anti-PCSK9,יRNA התערבותי קטן ואנטי-סנס אוליגונוקלאוטידים עשויות להפחית את רמות Lp(a) בפלזמה, ונקשרות עם תוצאים משופרים לטווח הארוך לאחר המאורע הקרדיאלי הראשוני.
בנוסף לכך, גם הגירוי הדלקתי וה-inflammasome, מרכיבים מרכזיים בהתפתחות ובהתקדמות של טרשת עורקים, נחקרו רבות בחולים עם מחלת עורקים כליליים. ניסויים קליניים אקראיים שנערכו לאחרונה על חולים לאחר ACS שטופלו עם קולכיצין ונוגדנים חד שבטיים הממוקדים לציטוקינים הניבו תוצאות מבטיחות בהפחתה של אירועים קרדיווסקולריים גדולים לאחר ACS.
התפקיד הפתופיזיולוגי הפוטנציאלי של דיסביוזיס של המעי (Gut dysbiosis) במחלות קרדיווסקולרית גם כן מעורר עניין רב. עדויות ראשוניות, אשר דרושות להן אישוש בדמות מחקרים מבוססי אוכלוסייה גדולים יותר, מצביעות על אפשרות של התמקדות במיקרוביום של המעי באוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה במיוחד.
לסיכום, הסיכון לאירועים איסכמיים חוזרים לאחר ACS קשור לאינטראקציה מורכבת, המערבת גורמי סיכון פנימיים וטריגרים סביבתיים. זיהויים של גורמי סיכון ויעדים חדשים מהווה את הבסיס הנדרש לניהול קליני מותאם אישית של המטופלים, עם פרספקטיבה של רפואה מדויקת.
מקור: