צוות חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתח טכנולוגיה חדשנית המצליחה לנבא את תגובתם של חולי סרטן לטיפול במעכבי נקודות בקרה חיסוניות מסוג Anti-PD1, באחוזי דיוק גבוהים יותר מטכנולוגיות קיימות. תוצאות המחקר פורסמו במגזין Science Advances.
עוד בעניין דומה
אימונותרפיה היא שיטת טיפול שבה משתמשים ביכולות של מערכת החיסון כדי להשמיד תאים סרטניים. אחד האתגרים המשמעותיים בתחום חקר הסרטן הוא לחזות מי מהמטופלים יגיב לטיפול אימונותרפי. גידולי סרטן מסוגים שונים מתבטאים בייצור עודף חלבונים מסוג PDL1 ו-PDL2, המתחברים לקולטן התאי PD1 שנמצא על תאי מערכת החיסון השונים. האינטראקציה בין החלבונים לקולטן התאי גורמת לעיכוב מערכת החיסון בסביבת הגידול הסרטני ובכך מאפשרת את גידולו.
הטיפול בנקודות בקרה חיסוניות למעשה חוסם את הקישור בין החלבונים לקולטן, ובכך גובר על העיכוב שנוצר במערכת החיסון. כתוצאה מכך אצל חולי סרטן מסוימים, הטיפול גורם לנסיגה חלקית או מלאה של הגידול הסרטני. עד היום, לא נמצאה דרך שיכלה לנבא בצורה טובה לאילו מחולי הסרטן הטיפול יגרום לנסיגה של הגידול.
הטכנולוגיה שפותחה על ידי החוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מתבססת על חיישנים ביולוגים אשר מבטאים PD1 בדומה לתאי מערכת החיסון ויכולים למדוד את יכולת הקישור של החלבונים המעכבים את תאי הגידול לקולטן על החיישנים.
פרופ' משה אלקבץ. "טכנולוגיה זו צפויה להיות משנה משחק בעולם האבחון לטיפול בסרטן". צילום: דני מכליס/ אוניברסיטת בן גוריון
המחקר בדק דגימות של 42 חולי סרטן וגילה כי מדידת יכולת הקישור של החלבונים מהווה מדד מנבא חיובי לנסיגת הגידול כתוצאה מטיפול לטיפול במעכבי נקודות בקרה.
פיתוח הבדיקה לחיזוי הצלחת הטיפול האומונתרפי מהווה בשורה בזכות היכולת שלו לפתח חיישנים שיוכלו למדוד את יכולת הקישור של חלבונים רבים המהווים מטרה למגוון תרופות בטיפול בסרטן. המשמעות המיידית היא שהרופאים יוכלו לדעת מראש אילו מהמטופלים עתידים להגיב לטיפול ב-Anti-PD1 ובעתיד גם עבור טיפולים נוספים, ובכך למנוע טיפול לא יעיל ותופעות לוואי ממטופלים שלא יגיבו לטיפול. בעתיד, טכנולוגיה זו תתרחב לטיפולים נוספים ובכך תוכל לשמש להתאמת טיפולים מותאמים אישית במעכבי נקודות בקרה.
המחקר התבצע, בהובלתו של הדוקטורנט בר קאופמן, סטודנט בתוכנית MD-PhD, ואורלי אברמוב, סטודנטית לתואר שני, בהנחייתם של פרופ׳ אנג׳ל פורגדור ופרופ׳ משה אלקבץ מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף פעולה עם בתי החולים סורוקה וברזילי.
"אחד מהישגי טכנולוגיה חדשה זו הוא היכולת לבדוק בבת אחת כמות גדולה של המטופלים ללא צורך בחומר ביולוגי טרי, דבר שמקל על הרופאים לזהות מגיבים פוטנציאלים, אפילו עבור מטופלים עם סוגי סרטן שטרם אושר להם טיפול ב-Anti-PD1", מדגיש פרופ' פורגדור.
פרופ׳ אלקבץ מסכם: "טכנולוגיה זו צפויה להיות משנה משחק בעולם האבחון לטיפול בסרטן. היא תאפשר חיזוי מדויק של תגובת המטופל לטיפולים במעכבי נקודות בקרה, ויש לה פוטנציאל לשפר את החיים של חולי סרטן על ידי זיהוי אפשרויות טיפול יעילות בהתאמה אישית".
המחקר התאפשר הודות לתמיכת תכנית המאיץ של הקרן הישראלית לחקר הסרטן (ICRF) והקרן הישראלית למדע. חברת הטכנולוגיה OncoHost, המתמחה בדיאגנוסטיקה טכנולוגית בתחום האונקולוגי, החליטה להשקיע במימון המחקר ותהיה שותפה בזכויות של ממצאיו, הפיתוחים שיצאו בזכותו והפטנטים שיירשמו במסגרתו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
