חדשות

מצטברות עדויות ליעילותו של פסילוציבין כטיפול בדיכאון

ניסויים קליניים שנערכו לאחרונה מצאו השפעות חיוביות של טיפול בהפרעות דיכאון מג'ורי ודיכאון עמיד לטיפול במגוון מינונים של פסילוציבין | ה-FDA רואה את השימוש העתידי ב"פטריית הקסם" כטיפול פורץ דרך

פטריות פסילוציבין. אילוסטרציה

סקירת מחקרים שפורסמה לאחרונה בכתב העת Journal of Psychiatric Practice  מראה שמצטברות עוד הוכחות לכך שפסילוציבין יכול להיות טיפול יעיל לדיכאון. המאמר מתמקד בפסילוציבין ובמנגנון שלו, בדרך שבה הוא גורם לאפקט פסיכדלי, במינון ובסקירה של מחקרים העוסקים בטיפול בפסילוציבין לאנשים שסובלים מדיכאון עמיד ומחרדה הקשורה לסרטן. בסקירה נדונים גם כיוונים עתידיים ומגבלות פוטנציאליות של ויסות השימוש בפסילוציבין ובחומרים פסיכדליים אחרים.

"בתקופה של התלהבות גוברת לאפשרות לשימוש בחומרים פסיכדליים לטיפול ולשיפור מצבם של חולים בהפרעות שעד כה לא היו ניתנות לפתרון, פסיכיאטרים ומטופלים כאחד זקוקים לפרספקטיבה על ממצאים ועדויות ממחקרים והסיכויים לעתיד", ציין המחבר הראשי של הסקירה, ד"ר אמיר גראקני (Amir Garakani) מבית החולים גריניץ' בקונטיקט והמחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של ייל, בכתבה העוסקת בסקירה שהופיעה ב-Inside Precision Medicine.

פסילוציבין הוא החומר הפסיכדלי שנמצא ב"פטריות קסם". ניסויים קליניים שנערכו לאחרונה מצאו השפעות חיוביות של טיפול בחולים עם מגוון מינונים של פסילוציבין לטיפול בהפרעות דיכאון מג'ורי (MDD) ודיכאון עמיד לטיפול (TRD). פסילוציבין הוא חומר תחת בקרה לפי החוק הפדרלי בארה"ב והראיות החזקות הובילו לכך שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) רואה את השימוש העתידי בו כטיפול פורץ דרך לטיפול הן בדיכאון מג'ורי והן בדיכאון עמיד.

צוות החוקרים, בראשות ד"ר גראקני, ציין כי התגובות הטיפוליות מפסילוציבין "נובעות או מתקשרות לחוויה רגשית או מיסטית אינטנסיבית" וכי מחקרים מצביעים על כך שפסילוציבין מוביל ל"פתיחות לחוויה" מוגברת ולגמישות פסיכולוגית, מה שמאפשר למטופלים "לשקול מחדש נקודות מבט סטריאוטיפיות וללכת מעבר לדפוסי חשיבה רגילים".

כמו תרופות רבות שאושרו לדיכאון, כל מחקרי הטיפול בפסילוציבין כללו נבדקים המטופלים בפסיכותרפיה. מחקר על ההשפעות של החומר הפסיכדלי מצביע על כך שהוא מגביר את הפעילות בין רשתות מוח ללא עלייה מקבילה בתוך רשתות בודדות. שינויים בגמישות רשת המוח נקשרו להפחתה מתמשכת בתסמיני דיכאון.

החוקרים סקרו מחקרים על פסילוציבין שנערכו על מינונים שונים, כולל מינון מיקרו (0.1-0.5 גרם פטריות מיובשות, או 0.8-5 מ"ג פסילוציבין סינתטי), מינון בינוני (2-2.5 גרם פטריות מיובשות, או 10-16 מ"ג פסילוציבין סינתטי) ומינון גבוה (3-5 גרם פטריות מיובשות, או 20-30 מ"ג פסילוציבין סינתטי) וכן על שימוש בו לטיפול בדיכאון מג'ורי, בדיכאון שלא ניתן לטיפול ובמצבים אחרים, הכוללים חרדה הקשורה לסרטן והפרעת דחק פוסט טראומטית.

"המספר הגדול וההיקף הרחב של ניסויים מתמשכים וניסויים עתידיים בפסילוציבין מראים הן את העניין בתרופה זו בקהילה המדעית והן את התפקיד הטיפולי הפוטנציאלי של חומרים פסיכדליים במגוון אבחנות ותחומים קליניים", כתבו החוקרים.

העמדה הרשמית של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית לגבי פסילוציבין היא שכרגע אין מספיק ראיות מדעיות כדי לתמוך בשימוש בו לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות כלשהן, אך ד"ר גראקני ועמיתיו טוענים כי סקירת המחקר שלהם מוכיחה שיש פוטנציאל לשימוש בו בעתיד. "פסילוציבין הוא הבטחה לטיפול חדשני ומציע נקודות מבט חדשות על תפקוד או על תפקוד לקוי של המוח", סיכמו החוקרים.

נושאים קשורים:  פסילוציבין,  פטריות הזיה,  דיכאון,  מחקרים,  חדשות
תגובות
17.09.2023, 10:44

מרתק וחשוב להפיץ

תודה על המאמר המעניין, המעלה תקוות לגבי קשיי הריפוי של אותם המקרים של הדיכאון, עמיד או מג'יורי, שאינם מגיבים לתרופות, הלא מעטות, הקיימות כעת. לצעד זה מתעוררת גם השאלה לגבי אפשרות השפעותיו הבלתי רצויות של הפסילוסיבין, כמו למשל הזיות או אופוריה? ואיך נתעלם בינתיים מה" bicycle day" של אלברט הופמן המוארך?
נותר לקוות שאנשי המדע הנוכחיים יצליחו בשימוש הכה חלומי של הפסילוסיבין ללא צורך באופניים.
כמובן ממתינים לתשובתם המנוסה והחיובית ולהצלחתם הרבה!
ד"ר הלן שיינפלד