חדשות

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה לניבוי הצלחת טיפול אימונותרפי

טכנולוגיה שפיתחה קבוצת מחקר בפקולטה לרפואה בטכניון מסייעת להתאים אימונותרפיה לחולים המגיבים לטיפול ולתרום להצלחתו | הטכנולוגיה ניתנת לשימוש במכשיר נפוץ שנמצא כמעט בכל בית חולים

עורכי המחקר, מימין לשמאל: ד"ר טים קופר, ד"ר מדלן בן גיגי ופרופ' יובל שקד. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים בפקולטה לרפואה בטכניון גילו תאי דם חדשים המנבאים את הצלחת הטיפול האימונותרפי. הממצאים צפויים לייעל את התאמת הטיפול למטופל הספציפי וחשיבותם נובעת מכך שחשוב מאוד לזהות מראש את החולים המגיבים לטיפול.

את המחקר שפורסם היום (א') בכתב העת Cancer Cell הובילו, בתרומה שווה למחקר ולמאמר, ד"ר מדלן בן גיגי והפוסט-דוקטורנט ד"ר טים קופר בהנחיית פרופ' יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. מדובר במחקר תרגומי המתבסס על ריצוף RNAי(scRNA-seq), אנליזה של מידע קיים, מודלים פרה-קליניים של סרטן ואישוש הממצאים בבני אדם.

למרות ההצלחה המסחררת של הגישה האימונותרפית בטיפול בסרטן, יעילותה עדיין מוגבלת מאוד לכ-40% מן המטופלים. פירוש הדבר הוא שמטופלים רבים מקבלים טיפול קשוח זה ללא תוצאות חיוביות. מכאן הצורך החשוב בהבנה מעמיקה של תגובות ביולוגיות לטיפולים כאלה ובאיתור סמנים ביולוגיים המנבאים היטב את הצלחתו העתידית של הטיפול.

כיום כבר נעשה שימוש בסמנים ביולוגיים בטיפולים אימונותרפיים, אולם אלה נלקחים בביופסיה, תהליך העלול לסכן את המטופל. בנוסף לכך, גישה זו אינה מתחשבת מספיק בפרופיל החיסוני של המטופל הספציפי וכושר הניבוי שלה לוקה בחסר, בלשון המעטה.

חוקרי הטכניון, שהתמקדו באימונותרפיה מבוססת נוגדנים, גילו סמנים ביולוגיים המנבאים את תגובתו של המטופל הספציפי לטיפול. מאחר שסמנים אלה מצויים בדם, הם אינם מצריכים לקיחת ביופסיה מהגידול – תהליך פולשני שלעתים אינו ישים ולעתים, כאמור, מסכן את המטופל.

באופן סכמתי, המנגנון שגילו החוקרים הוא זה: חלבון בשם STING, המפעיל את מערכת החיסון, נכנס לפעולה נוכח התפתחות סרטנית, ומבוטא ביתר בעיקר בתאי סרטן אשר יגיבו לטיפול האימונותרפי. חלבון זה מביא לביטוי של חלבון אינטרפרון שבתורו מעורר נויטרופילים להתמיין לסוג מסוים (המבטא חלבון Ly6Ehi). נויטרופילים אלה פועלים באופן ישיר על מערכת החיסון ומעוררים אותה כנגד הגידול הסרטני.

לכן הסיקו החוקרים כי בדיקה של רמות נויטרופילים מסוג Ly6Ehi בדם החולה יכולה לשמש סמן ביולוגי יעיל בניבוי התגובה לטיפול האימונותרפי. את הממצאים אלה, שהתבססו על מחקר פרה-קליני, בחנו החוקרים על חולי סרטן (ריאות ומלנומה), תוך הצלבה עם רשומות קיימות, והדגימו את יכולתם של הנויטרופילים לנבא גם בבני אדם תגובה של מטופלים לאימונותרפיה בדיוק גבוה.

החוקרים גילו כי מעבר לערכם כסמנים ביולוגיים חשובים, הנויטרופילים עשויים גם לסייע בטיפול עצמו. נוכחות של נוירופילים אלה בגידול יוצרת רגישות גבוהה יותר לטיפול האימונותרפי.

משמאל לימין, תהליך הבדיקה עד להחלטה אם הטיפול האימונותרפי מתאים למטופל. מקור: דוברות הטכניון

ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם אנליזה של מידע קיים על 1,237 מטופלי סרטן שעברו טיפולים אימונותרפיים מבוססי נוגדנים. החוקרים מצאו כי ברוב הדגימות מאותם מטופלים נמצא קשר בין רמות הנויטרופילים לתגובת המטופל לאימונותרפיה.

הטכנולוגיה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ' שקד נרשמה כפטנט וכעת היא בתהליך של מסחור (tech transfer) עם חברת OncoHost לטובת המשך הפיתוח. פרופ' שקד מציין כי הטכנולוגיה ניתנת לשימוש במכשיר הנפוץ FACS, הנמצא כמעט בכל בית חולים ומאושר על ידי הרשויות הרגולטוריות.

במחקר השתתפו קבוצות מחקר שונות בארץ ובעולם ובהן רופאים וחוקרים מהדסה, רמב"ם, שיבא, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת היידלברג בגרמניה ואוניברסיטת ייל בארה"ב.

המחקר נתמך על ידי הנציבות האירופית למחקר (מענק ERC), הקרן  הלאומית למדע, מכוני הבריאות האמריקאיים (NIH), קרן אריאן דה רוטשילד (מלגת אריאן דה רוטשילד לדוקטורנטיות מצטיינות) ומלגת RTICC-Rubinstein מטעם מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר משולב של הסרטן בטכניון.

נושאים קשורים:  הטכניון,  טכנולוגיה רפואית,  אימונותרפיה,  פרופ' יובל שקד,  ד"ר מדלן בן גיגי,  מחקרים,  טיפול בסרטן,  חדשות
תגובות